סיפורים על שייכות
ביחד ולחוד כשנעמי, ביתי, היתה בת שנה, כחודשיים לפני שהתחילה תקופת הקורונה, אמא שלה טסה איתה לבאלי והן נשארו שם 3 שנים. לא יכלתי לטוס
דחיינות, פרפקציוניזם וחבלה־עצמית
נושא שעולה לעיתים קרובות בשיחות הבהירות: ״אני מנסה לגרום לדברים לקרות, אבל הם לא מתקדמים ובסוף אני מרימה ידיים״. שלוש הסיבות העיקריות שאני פוגש: (נכתב
מנגנון הגנה: התנתקות רגשית רגע אחרי חשיפה
עליתי על מנגנון הגנה מתוחכם שיש לי. אני יוצר משהו שיש בו ביטוי אישי, וברגע שאני מציג אותו – מבלי לשים לב אני מתנתק ממנו
שיחת בהירות
מאז שעברתי לגור בבאלי נראה שמשהו הבשיל בתוכי ותנועה חדשה שאני קורא לה ״שיחת בהירות״ התחילה בספונטניות. אני מרגיש שהגיע הזמן לשתף את זה אתכם.
געגועים לשתוקה
גדלתי עם חתולה, שחורה עם ציפור לבנה על החזה. לא יודע למה או איך זה עובד, אבל גם בלי שהיא תגיד לי משהו, בלי שהיא
אל תסתכל בקנקן אלא במה שיש בו
"אל תסתכל בקנקן אלא במה שיש בו" זה לא אותו הדבר כמו "Don't judge a book by its cover״, וההבדל ביניהם משנה חיים. המיקוד של
ביביסטים
אני חושב שאני מתחיל להבין את הפער בין ביביסטים לבין מי שלא ביביסט. יש אנשים ״שישחקו את המשחק״ כדי להשיג את המטרות שלהם. ויש אנשים
אי־אפשר להשפיע לטובה מתוך הצפה רגשית
עובר זמן ונתקלת שוב במשפט שכתבת, והפלא ופלא – הוא נשמע בדיוק כמו סוג הדברים שנובעים מהפה או מהאצבעות של האנשים האלה שכל כך דוחים אותך. אי־אפשר להשפיע לטובה מתוך הצפה רגשית.
מקום בעולם
התעוררתי הבוקר וזכרתי את הסוף של החלום האחרון, ועדין שריתי באווירה שלו. חלמתי, בלי להיכנס לפרטי החלום, שחברים שלי עושים יותר טוב ממני כל דבר