ב-1992 יצא פרק של סידרת טלויזיה בדיונית שעשה הסברה גאונית לסולידריות עם להט״בים.
?️?
הסיפור הוא על מפגש בין אנשים בחללית לבין גזע של חייזרים שהם אנדרוגינוסים – לא זכרים ולא נקבות אלא שילוב של השניים. אחת מהם שניראית קצת יותר נשית מהשאר, ולכן האנשים מתייחסים אליה כנקבה, מסבירה בעדינות לאחד מבני האדם, קומנדר רייקר, שהיו להם מינים פעם אבל הם התפתחו מעבר לזה ועכשיו הם גזע יותר נעלה של אנדרוגינוסים. כמובן שאני הזדהיתי עם רייקר והרגשתי סלידה קלה מהאמירה הזאת שהאנדרוגינוסים הם יותר מפותחים מבני האדם.
במשך הפרק, סורן החייזרית וקומנדר רייקר מגלים תחומי עניין משותפים, עוברים הרפתקאות ביחד, משתפים פעולה באופן מוצלח, ו… מתאהבים. הם לא יודעים את זה עד שבשלב מסויים סורן מספרת לרייקר שהיא נמשכת אליו. יותר נכון יהיה להגיד שהיא יוצאת מהארון, בחשש רב. היא אומרת שהיא מרגישה את עצמה יותר אישה מאשר גבר… ושזה גרם לה לעבור חיים לא קלים. בכוכב שלה רוב האנשים הם אנדרוגינוסים, אבל מפעם לפעם מתגלה מישהו שיצא ״דפוק״, בעל מיניות נשית או גברית, ואז הוא הופך מושא ללעג והשפלה, עד ש״עוזרים לו״ ע״י הסרת אברי המין וטיפולים פסיכולוגיים, ואז הוא יכול לחזור להשתלב בהדרגה בחברה. היא הסתירה את הזהות המינית שלה כל החיים בגלל זה.
הם מסיימים את המשימה המשותפת שהיתה להם ונזהרים מאוד שהרגשות שלהם לא ייראו. בשלב מסויים הם מתנשקים בסתר אבל החייזרית שממונה על סורן מגלה את זה ולוקחים אותה בכח לסוג של מעצר. סורן עומדת לשימוע. רייקר מגיע ומספר שהיא בכלל לא רצתה אותו והוא כפה את עצמו עליה מינית – שקר שנועד להסתיר את הזהות המינית שלה. סורן אומרת שזה לא נכון ושנמאס לה לחיות בשקר. היא נותנת נאום מרגש (באמת) שהמסר שלו הוא שהיא לא דפוקה ושהיא בדיוק כמו כולם, ושאין רע בזה שהדרך שהיא אוהבת היא שונה משלהם.
אני לא אספר איך זה ממשיך מכאן כדי לא לעשות ספויילר לסוף של הפרק, למרות שהוא שווה צפייה לחלוטין גם אם הייתי עושה ספויילר.
במילים אחירות, אני צופה בסדרה, מזדהה עם הגיבור ואהובתו, עובר איתם את הטלטלות של יציאה מהארון, הפחדים, ההסתרה והשקרים, העמידה למשפט, וכל זה בלי ששמתי לב שראיתי הכל מנקודת המבט של להט״ב.
איזה דרך יותר טובה מזה כדי להכניס מישהו לנעליים של מישהו אחר? להכניס סטרייט לנעליים של להט״ב, או אפילו להכניס הומופוב לנעליים של להט״ב.
?️?
כמו שחלקכם ניחשתם, מדובר בסדרה Star Trek: Next Generation.
ג׳ין רודנברי הגאון יצר יצירת מופת – סדרה שכיף לצפות בה ובמקביל עושה טוב, באמת.
לצפות בפרק של ״סטאר-טראק: הדור הבא״ זה לקבל השראה לאיך ניראית חברה של שפע, שלא עובדים בשביל הכסף כי תנאי החיים הבסיסיים מובטחים. יש שם אווירת נינוחות כללית, כלומר שההנעה שם לרוב לא נובעת מרגשות מבוססי פחד אלא מתוך רצון וסקרנות כמו שיש למי שההישרדות שלו מובטחת. וכשיש שם רגשות מבוססי פחד כמו קנאה, שנאה, אשמה, וכו׳ אז זה בד״כ הנושא הנסתר של הפרק שאותו חוקרים. חוץ מעיסוק ברגשות כאלה, עולות גם כל מיני שאלות של מוסר וערכים, קבלת החלטות, מורכבויות חברתיות, תרבותיות, משפחתיות וכו׳. כל פרק בעצם עטוף בסיפור הרפתקאות מדע בדיוני מהנה, שמתחתיו יש נושא שלקוח מהחיים ו׳מטופל׳ בקפידה.
אגב, כל עונה יותר טובה מהקודמת, וזה ממש כיף בעייני שזה רק משתפר עם הזמן.
קחו בחשבון שזאת סידרה ישנה אז הכל זז יותר לאט, ובמיוחד העונה הראשונה שמרגישים שהם לומדים תוך כדי ומתקנים.
