מותר לי להכאיב לעצמי

ממש פחדתי מהאמבטיה הזאת והייתי מוטרד מזה כל השבוע. כבר חשבתי למצוא תירוץ לא להגיע לשיעור. בפעם שעברה עשינו אמבטיה של 2 מעלות והיה לי קשה, והפעם היה מתוכנן לעשות אמבטיה של בין 1- ל2- מעלות.

הבנתי שזה מביך אותי להגיד שאני מפחד ולא רוצה להיכנס למים, אז החלטתי שאני רוצה להתמודד עם האמירה הזאת – להגיד את זה ולהראות לעצמי שזה לגיטימי ושזה מבטא כבוד לעצמי. אמרתי לגוף שלי שאם הוא לא ירגיש בנוח להיכנס למים אז אני לא אכנס.

כשהגיע הרגע, אמרתי לפרנסיס שאני לא בטוח שאכנס, אפילו שאחרי הנשימות הרגשתי שהגוף שלי חם ויחסית חזק למרות שלא ישנתי הרבה הלילה. הרגשתי טוב עם זה שאמרתי, לא התביישתי, ופרנסיס הציע לי לנסות ומקסימום לצאת מיד החוצה. בדקתי עם עצמי וראיתי שזה מתאים לי.

נכנסתי לאמבטיה, והמחשבה ש"בכל רגע שאני רוצה אני מרשה לעצמי לצאת" הרגיעה אותי. מתוך הרגיעה תירגלתי התמסרות אל תוך הכאב, ולפני שהבנתי את זה – כבר הזמן נגמר והסתבר שנשארתי עד הסוף.

זה היה כואב, אבל אני שמח על החוויה הזאת כי היא קרתה מתוך כבוד לגוף ולרגשות שלי. לא הכרחתי את עצמי לרגע, וגם מצאתי את עצמי גאה באמירה שבעבר הייתי מתבייש להגיד.

קראת עד הסוף… קול!

אם נהנת, אשמח לקבל ממך תגובה כאן למטה 👇🏻

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שתפי עם חברה שתהנה לקרוא את זה:

פוסטים שעשויים לעניין אותך

שיחת מתנות - אחדות \ אורן כנען

שיחת מתנות

הדרך הכי טובה שאני מכיר היום לדבר בלי לפגוע או להיפגע נקראת ״שיחת מתנות״. היא עושה מעקף לאפשרות של פגיעה ומאפשרת להקשיב באמת ולהישמע באמת – וזה מחולל פלאים!

אני רוצה לשתף איתכם את אחד הקווים המנחים של שיחת מתנות, כי אפשר וכדאי להשתמש בו בכל שיחה שהולכת יותר עמוק מאשר מזג האוויר, כדי ליצור חוויית שיחה נעימה ומועילה.

לפוסט המלא »