בדרך כלל חלומות עוברים לי מהר.
לפעמים אני נשאר עם טעם של עוד.
איזה כיף שיש את החלום הארוך הזה – שאפשר לחזור אליו כל יום, למשך תקופה ארוכה מספיק כדי לחוות אותו ולשחק בו ולהתעסק בו ובפרטי הפרטים שלו, עד שעוברים לחלום הבא.
בדרך כלל חלומות עוברים לי מהר.
לפעמים אני נשאר עם טעם של עוד.
איזה כיף שיש את החלום הארוך הזה – שאפשר לחזור אליו כל יום, למשך תקופה ארוכה מספיק כדי לחוות אותו ולשחק בו ולהתעסק בו ובפרטי הפרטים שלו, עד שעוברים לחלום הבא.
קראת עד הסוף… קול!
אם נהנת, אשמח לקבל ממך תגובה כאן למטה

כמו שכולנו יודעים אנחנו נמצאים בתקופת מעבר, הקלפים מתערבבים, אמת יוצאת לאור, וזה תלוי בנו איך התקופה הזאת תיגמר. יש סבירות גבוהה (מאוד בעייני) שהמצב

פוסט פסיכולוגי-רוחני המנתח את מעגל הפחד והנטישה העצמית. הכותב מסביר שהפחד הבסיסי ביותר שלנו הוא מנטישה עצמית המובילה לאבדון – מצב של אובדן שליטה על החיים.
הוא מראה כיצד אנחנו נוטשים את עצמנו כשאנחנו מאמינים לפחד ופועלים מתוך "צריך" במקום מתוך רצון אותנטי. הפוסט חושף מעגל פרדוקסלי: הפחד מנטישה גורם לנו לנטוש את עצמנו, ומציע תובנות על המעבר מתודעה פאסיבית-קורבנית לתודעה פעילה ואחראית.

האם סליחה אמיתית דורשת מהאחר לשנות את דרכיו? גלו תובנה מעמיקה על מהות הסליחה כתהליך פנימי של שחרור, ולא כמעשה חיצוני כלפי אחרים.