אנחנו חווים אהבה דרך הלב האנרגטי שלנו. זה מתנהג כמו זרימה של אנרגיה דרך המרכז הזה, ויש לנו שליטה (לא בהכרח מודעת) על כמות האנרגיה (אהבה) שעוברת שם.
בכל מיני מקרים, כשאנחנו מפחדים או מרגישים מצומצמים אז אנחנו סוגרים את הלב. סגירת הלב יוצרת הלימה בין הסיפור שלנו על המצב שלא בסדר לבין החווייה שלנו, על ידי צמצום חויית האהבה.
האהבה תמיד שם – בכמות אינסופית, ומנגנון הויסות הכרחי כדי שהגופים שלנו (פיזי ומטאפיזי) יוכלו לחוות אותה בלי להיות מוצפים ולהיכנס לשוק. זה גם אפשרי להתאים את הגופים שלנו לכמות יותר גדולה של אהבה וכך לחוות חיים יותר מלאים.
