להגיד ״תודה״ זה דוקא סבבה
נסעתי לשיעור והיו פקקים והייתי באיחור, ואז פתאום היו לי כמה רמזורים ירוקים אחד אחרי השני, כאלה שבד״כ הם אדומים, ואמרתי בלב ״תודה״ – ופתאום
קראת עד הסוף… קול!
אם נהנת, אשמח לקבל ממך תגובה כאן למטה
נסעתי לשיעור והיו פקקים והייתי באיחור, ואז פתאום היו לי כמה רמזורים ירוקים אחד אחרי השני, כאלה שבד״כ הם אדומים, ואמרתי בלב ״תודה״ – ופתאום
מכירים את ההרגשה הזאת שאין אני? ומכירים את ההרגשה שיש אני? הדבר שהכי חשוב לי כרגע בחיים האלה הוא שיהיה לי אותי, והיום אני גם
האם נעים לך? כילדים קטנים היה לנו טבעי להפנות את תשומת ליבנו אל מה שנעים ולהימנע ממה שלא. זה קרה באופן אוטומטי: לזוז על הכסא