גידלו אותי עם רעיון שאומר שהאהבה מוקרנת לכיוון אחד מסויים בלבד, וזה לא נכון.
כשהלב שלנו נפתח אז האהבה נוכחת יותר בחיינו, וכשהלב נסגר היא נוכחת פחות.
יש אנשים שפותחים לנו את הלב, או יותר נכון – שבהשראתם אנחנו בוחרים לפתוח את הלב, ואז אנחנו מרגישים טוב עם עצמינו… ועם שאר העולם! אנחנו יותר אוהבים.
מי שמסוגל.ת לראות את האהבה שנמצאת (והיא נמצאת) בכל אחד ובכל דבר – זוכה לחיות חיים של אהבה ולב פתוח.
קראת עד הסוף… קול!
אם נהנת, אשמח לקבל ממך תגובה כאן למטה 
סיפור על אישה שעברה טראומות קשות לאורך חייה – התעללות בילדות, תקיפות מיניות ואלימות במשפחה.
לאחר שנים של כעס על אלוהים, היא מצטרפת לסדנה מקוונת המבוססת על הספר "שיחות עם אלוהים".
דרך המפגשים הקבוצתיים היא עוברת תהליך ריפוי, משחררת כאבים ישנים ומגיעה לתובנה עמוקה: האהבה וההגנה שחיפשה כל חייה בחוץ נמצאות בתוכה, והאלוהות שוכנת בפנים. היא מוצאת שלווה והתפייסות עם עצמה ועם החיים.
אני רוצה לשתף אתכם במחשבה חמקמקה שמועילה לי כשאני זוכר אותה… שינוי ״אמיתי״ קורה רק כשאני פוגש את עצמי איפה שאני. אם אני חושב שאני
ביחד ולחוד כשנעמי, ביתי, היתה בת שנה, כחודשיים לפני שהתחילה תקופת הקורונה, אמא שלה טסה איתה לבאלי והן נשארו שם 3 שנים. לא יכלתי לטוס