גידלו אותי עם רעיון שאומר שהאהבה מוקרנת לכיוון אחד מסויים בלבד, וזה לא נכון.
כשהלב שלנו נפתח אז האהבה נוכחת יותר בחיינו, וכשהלב נסגר היא נוכחת פחות.
יש אנשים שפותחים לנו את הלב, או יותר נכון – שבהשראתם אנחנו בוחרים לפתוח את הלב, ואז אנחנו מרגישים טוב עם עצמינו… ועם שאר העולם! אנחנו יותר אוהבים.
מי שמסוגל.ת לראות את האהבה שנמצאת (והיא נמצאת) בכל אחד ובכל דבר – זוכה לחיות חיים של אהבה ולב פתוח.
קראת עד הסוף… קול!
אם נהנת, אשמח לקבל ממך תגובה כאן למטה 
The Basic Fear: Self-Abandonment The basic fear is the fear of the abyss,nfear of self-abandonment,nfear that I will no longer be active in directing my
פוסט פסיכולוגי-רוחני המנתח את מעגל הפחד והנטישה העצמית. הכותב מסביר שהפחד הבסיסי ביותר שלנו הוא מנטישה עצמית המובילה לאבדון – מצב של אובדן שליטה על החיים.
הוא מראה כיצד אנחנו נוטשים את עצמנו כשאנחנו מאמינים לפחד ופועלים מתוך "צריך" במקום מתוך רצון אותנטי. הפוסט חושף מעגל פרדוקסלי: הפחד מנטישה גורם לנו לנטוש את עצמנו, ומציע תובנות על המעבר מתודעה פאסיבית-קורבנית לתודעה פעילה ואחראית.
אני יודע שהכל אהבה ״אני יודע שהכל אהבה…nאז למה לפעמים נראה שיש מעשים שהם בכלל לא אוהבים?״nשאלתי את עצמי. n ״בגלל הקונטקסט״, עצמי ענה לי.n״זה