אנרכיה: הסדר הפלאי של הטבע

כאוס זה הסדר הפלאי של הטבע. אנרכיה היא הכרה בסדר הטבעי הזה ומִיסוּדו, כך שאין אדם השולט באדם אחר.

החכמה של הטבע פותחת בפנינו, כאשר אנחנו מכירים בה, את הדלת לעל-טבע, להעצמת הטבע, בעזרת יכולת הבריאה האלוהית שלנו.

יכולת הבריאה האנושית

יכולת הבריאה מבוססת על הרכיב הייחודי הקיים רק באדם, שהוא: מיקוד מודע של הכוונה. מיקוד הכוונה מאפשר רצף של מחשבות עקביות, אשר חודרות מבעד לדפוסים הקיימים ובוראות דפוס חדש.

רוצה לממש את המתנה האלוהית שלך? פתח/י את היכולת שלך לשמור על קו המחשבה שלך בלי לאבד אותו, השתמש/י ביכולת הזאת כדי לפתח קו מחשבה עוד ועוד ועוד, להפוך את המחשבות האלה לדיבור ולמעשה, עד שהם הופכים לעולם ומלואו.

עשייה ממוקדת שכזאת יוצרת כדור שלג, וככל שיותר אנרגיה מושקעת בו ככה הוא גדל וגדל, עד שיש לו כח משיכה משל עצמו. הכדור הזה יכול להיות כל דבר, כל דבר שנמקד בו את מחשבתנו, או יותר מדויק – כל כוונה שנחזיק.

ככה אנרכיה, כלומר ריבונות עצמית – חופש להיות מי שאנחנו באמת, מאפשרת לנו לממש את הפוטציאל הייחודי שלנו כבני אדם.

שאלה לחשיבה

השאלה הבאה שעולה היא – מה יקרה אם כל אחד יעשה מה שבא לו בלי להתחשב באחר?

מה תשובתך לשאלה הזאת?


הסמל שהמציאו לאנרכיה הוא A בתוך עיגול. למה? אולי בגלל שזה נראה מגניב, אבל זה ממש לא מבטא את האיכות של אנרכיה. אם כבר אז ספירלות ממקורות שונים שמשתלבות זו בזו, בלי אף קו שחוצה קו אחר.

טריסקליון | אורן כנען

קראו עוד על התפתחות קולקטיבית.

קראת עד הסוף… קול!

אם נהנת, אשמח לקבל ממך תגובה כאן למטה 👇🏻

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שתפי עם חברה שתהנה לקרוא את זה:

פוסטים שעשויים לעניין אותך

הייתי ילד מרצה, ואני עדיין מרצה | אחדות - אורן כנען

הייתי ילד מרצה, ואני עדיין מרצה

טקסט אישי ופגיע על המאבק עם ריצוי כפייתי וחיפוש אחר אהבה עצמית. הכותב מתאר את אי הנוחות שלו מלראות את עצמו בווידאו, כשהוא מזהה את החיוך המעושה והניסיון הנואש להתחבב. הוא חושף את השורשים הילדיים של ההתנהגות הזו – ילד עם לב פתוח שפתאום נדרש להתנהג כמבוגר בלי שהיה מוכן לכך, וממשיך לחפש את האהבה והקבלה שלא קיבל.

הטקסט מסתיים בשאיפה לתת לעצמו את האהבה שחסרה לו, להיות עצמו באמת, ולהעביר תחושת ערך ואהבה לבתו נעמי.

לפוסט המלא »