שמתי לב שכשאני עושה לייק לפוסט, אני לפעמים עושה לייק למה שכתוב כי גם אני חושב ככה, אבל לפעמים אני עושה לייק לאדם כי רוצה להרגיש קירבה אליו, ולפעמים אני רוצה לתמוך בו בדרך שהוא עושה – והפוסט, בלי קשר לכמה שאני מתחבר אליו, הוא צעד בדרך הזאת.
שמתי לב שאני עושה יד או לב או חיבוק או עצוב או כועס כדי לבטא כל מיני משמעויות שבשבילי הן מאוד ספציפיות.
שמתי לב שכשהוא מראה שהוא זיהה את הכוונה שלי והוא מכיר בה, אז אני מרגיש חיבור, כאילו שאנחנו בזה ביחד.
קראת עד הסוף… קול!
אם נהנת, אשמח לקבל ממך תגובה כאן למטה 
הבשילה בי הבנה שמשפיעה על חיי לטובה ואני רוצה לשתף אותה איתכן.ם. קרה לי אינספור פעמים, שאחרי שהייתי בקירבה גדולה – הגיע צורך בהתרחקות. הרבה
אני רוצה לשתף מהנסיון שלי, שאחרי שנים דלקות גרון כרוניות מאז שהייתי ילד קטן – בשלב מסויים בגיל ההתבגרות לקחתי אחריות על עצמי ולמדתי לדאוג
ראיתי שוב את הסרט ״הנסיכה מונונוקי״ והפעם שמתי לב לדברים שעניינו וריגשו אותי. רמז: הנסיכה מונונוקי היא לא אחד מהם. לגיבור של הסרט קוראים אשיטקה