אני רוצה לשתף מהנסיון שלי, שאחרי שנים דלקות גרון כרוניות מאז שהייתי ילד קטן – בשלב מסויים בגיל ההתבגרות לקחתי אחריות על עצמי ולמדתי לדאוג לגרון שלי.

קודם כל – כדי שהדלקת תעבור זה חשוב להוציא את כל הליחה והנזלת. זה יכול להיות מביך לירוק ולקנח לעיתים קרובות אם יש אנשים בסביבה, אבל אני ממליץ מאוד להתמודד עם זה – אני פשוט מכין אותם שאני הולך להיות קצת מגעילול בזמן הקרוב, סליחה מראש 🙂

מבחינת טיפול הדבר שהכי עזר בסופו של דבר זה ג׳ינג׳ר (זנגביל). אני קונה שורש טרי (שלא יהיה יבש) ומגרד קוביה בגודל של 2-3 ס״מ עם פומפיה ושם בכוס מים רותחים – כמו תה. אני שותה את זה לאט (אפשר גם לא לבלוע) ועם כל לגימה אני מגרגר ודואג שזה יעלה גם במעלה תעלת האף (פיתחתי יכולת לעשות את זה תוך כדי גירגור, אבל אפשר להשתמש גם בנטיפוט). חשוב לשים לב שזה יהיה מאוד חריף – אם זה לא אז לגרד עוד ג׳ינג׳ר. גיליתי שממתיקים רק מחמירים את המצב אז אני לא מוסיף (גם לא דבש), ולימון עושה לי ליחה אז אני לא מוסיף גם לימון.

ככה אני מעביר יום שלם של שתייה איטית של חליטות ג׳ינג׳ר, ובד״כ כבר באותו היום הדלקת נגמרת. זה תלוי כמה מוקדם ״תופסים אותה״ – אם היא רק התחילה אז היא גם עוברת מאוד מהר.

משהו נוסף לגבי דלקות גרון – גרון קשור לביטוי, ודלקות גרון קשורות לחוסר ביטוי. למי שיש דלקת גרון, ובמיוחד אם מדובר במקרים חוזרים, כדאי לבדוק אם יש דברים שלא הבאתם לידי ביטוי – למשל דברים שרצית להגיד אבל לא אמרת, דברים שנגעו ברגש אבל לא נתת לעצמך לחוות אותו, ביטוי עצמי שרצה לצאת ולא קיבל ביטוי, כמו למשל סיפורים, שירה, צחוק וכו׳.

כדאי לעשות תרגילי כתיבה חופשית ביומן אישי שאף אחד לא יראה, או לדבר עם עצמך במקום שאף אחד לא שומע (אפשר להקליט ברשמקול – זה מרגיש כאילו מדברים אל מישהו) ופשוט לתת ביטוי למה שעולה – זה יכול להיות כל דבר, לא חשוב מה זה, אפילו אם זה נשמע ממש טיפשי או חסר הגיון. הסיבה שלא נתת לזה ביטוי מראש זה שהמחשבה שלך לא קיבלה את זה אז עכשיו פשוט אפשר להוציא את זה במרחב בטוח כשאף אחד אחר לא נוכח.