כדי לתת למערכת העיכול לנוח, לאפשר לה לנקות שאריות שהופכות לרעלים, ולהרגיש קלים וחיוניים – אני ממליץ ״לצום בין ארוחות״ או המונח המקובל – Intermittent Fasting.
זה אומר שנותנים לגוף כל יום מרווח של הרבה שעות בלי אוכל (אפשר מים), ככה מתאפשר לקיבה ולמעי לסיים לעכל את כל מה שיש וגם לנוח. אני מסיים להכניס אוכל לגוף עד 19:30, ואני לא אוכל שום דבר עד 11:30 לפחות, כלומר 16 שעות.
התחושה היא טובה מאוד, של קלילות וחיוניות. זה אפילו מחדד את החשיבה.
כשיש רגשות חזקים אז זה עושה לי חשק לאכול, כי האכילה מסיחה את הדעת והקיבה המלאה מאלחשת את עוצמת הרגשות. לפעמים אני מרשה לעצמי לאכול למרות שאני יודע שאאבד את תחושת הקלילות שאני אוהב (זה לא רק קלילות, אתה תבין למה אני מתכוון אם תעשה את זה כמה ימים), אבל לרוב אני פשוט שותה מים או משהו חם (בלי קפאין).
כשהתחלתי לעשות את הצומות האלה אז היה לי קשה עם לוותר על ארוחת הבוקר, אבל שמתי לב שאני לא באמת רעב בבוקר אלא שאני אוכל מתוך הרגל. ברגע שזיהיתי שאני לא באמת רעב אז היה לי קל להגיד לעצמי שאני יכול לשחרר מזה ובאמת שיחררתי.
