אתמול ושלשום כתבתי על יצירת מציאות.
הנה כמה המלצות על איך לא כדאי ליצור מציאות…
- לא להתמקד במה שלא רוצים, זה עובד כמו להגיד "אל תחשוב על פיל ורוד" – אתה מיד תחשוב על פיל ורוד. אז ליצור כוונה על דרך החיוב ולא השלילה.
- אותו עיקרון עובד על תשומת לב באופן כללי, כמו במשפט where attention goes energy flows. רוצה ליצור שינוי – אל תתמקד במה שאתה לא אוהב שיש אלא במה שאתה רוצה שיהיה.
- לא להתמקד ברצון אלא בדבר עצמו. אם תתמקד בכך שאתה רוצה למשל לחוות שלום ביחסים אז אתה תקבל חוויה של רצון לשלום. במקום זה תתמקד בשלום עצמו. איך עושים את זה? להסב את תשומת ליבך לשלום שכבר קיים, להתכוון שהשלום יגדל, להגיד תודה על רגע של תחושת שלום.
- זה מתממש רק אם אתה מאמין בזה. אי אפשר לחרטט את המציאות או את עצמך. להגיד למשל מנטרה כמו "אני עשיר בזמן שאתה מרגיש עני לא יעבוד ואפילו יכול לעבוד הפוך, גם כי המחשבה שאתה נישאר איתה היא "בולשיט, אני עני", וגם כי…
- באופן כללי מהנסיון שלי הצהרה כמו "אני עשיר" יכולה לממש מציאות הפוכה, גם אם אני באמת מאמין שאני עשיר. בספר "שיחות עם אלוהים" הוא אומר שזה קורה בגלל שהכל יחסי, וכדי לחוות עושר אני צריך גם לחוות עוני. לכן אני ממליץ להתמקד בלזהות את הקיום של מה שרוצים בחיים שלנו, גם אם יש ממש מעט מזה, ולהתמקד בלהגדיל את זה. הכרת תודה על מה שיש זאת דרך טובה לעשות את זה, כי באמת זה לא מובן מאליו, גם המעט הזה יכל לא להתקיים.
אשמח לשמוע איך זה מסתדר לכם עם הנסיון שלכם, ובמיוחד אשמח לשמוע אם יש לכם גם איזה סיפור ג'וסי על יצירת מציאות.
