אווטר: מכופף האוויר האחרון | Avatar: The Last Airbender

אווטר | אחדות - אורן כנען
Avatar: The Last Airbender

אני צופה בסדרה אווטר ואני נהנה מאוד.

זאת סדרה מצויירת ואפשר לחשוב שהיא ילדותית לפי ההומור שיש שם ושהאלימות והמיניות לא בוטים או מפורטים, אבל היא ההפך מילדותית. למען האמת, היא יותר בוגרת מרוב התוכן הטלויזיוני.

הדמויות בסדרה עגולות ומשתנות עם הזמן דרך שיעורי חיים שמרתק לחזות בהם. העולם הפנימי וגם החיצוני הוא מורכב, לא שחור ולבן כמו שהרבה סרטים ״בוגרים״ מציירים לנו אותו. ככל שהסדרה מתקדמת פוגשים יותר את ה״טוב״ שיש במי שנראה ״רע״ וגם את ה״רע״ במי שנראה ״טוב״. יש דמות מהרעים שבפועל היא הדמות הכי מודעת ובוגרת בסדרה. חלק הדמויות המרכזיות עוברות משברי זהות וכולן מתבגרות עם כל חווייה שהם עוברים.

האתגרים הפסיכולוגים מוצגים באופן שקל לתפוס ולהבין ומעורר מחשבה. המציאות העל-טבעית של הסדרה מבוססת על מיסטיקה מכל מיני זרמים, ונאמנה למטפיזיקה האמיתית, לתפישתי. למשל – בפרק האחרון של העונה השניה יש קטע שבו מוסבר על הצ׳קרות ואיך ״לנקות״ אותן בשביל שאנרגיית החיים תזרום. הקטע התפרסם מאוד, מאחר והוא מוצג באופן פשוט, קצר, ונעים לצפייה, ועם זאת נאמן במידה רבה למציאות. קטע אחר מתרחש בעיר שמתנהלת באופן דומה מאוד להתנהלות של סין ומציג קצת מהמורכבויות של המצב והפסיכולוגיה שעומדת מאחוריו.

בשורה התחתונה פשוט ממש כיף לי לצפות בה, אז אני ממליץ.

קראת עד הסוף… קול! 
אם נהנת, אשמח לקבל ממך תגובה כאן למטה 👇🏻

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שתפי עם חברה שתהנה לקרוא את זה:

פוסטים שעשויים לעניין אותך

העיצוב האנושי

חכו קצת… התוכן יעלה בקרוב! בינתיים אפשר: ליסוע לירקון לצפות בפרק של ריק אנד מורטי לאכול סביח עם פיתה מכוסמין לקפוץ 5 פעמים לעשות קוקו

לפוסט המלא »

דרכי הריפוי שלי

המסע לריפוי מערכת העיכול בגיל 25 עברתי מחלה שאחריה מערכת העיכול שלי נהייתה מאוד רגישה וכל דבר כמעט גרם לבעיות כאלה ואחרות. הדיאטות שאימצתי היו

לפוסט המלא »