חבר ביקש ממני לכתוב טקסט על התמכרויות, וזה גרם לי להרגיש חכם ונחוץ, וגם אהוב. מישהו שם רצה לשמוע את הזווית שלי ואפילו נכנס לווטסאפ ושלח לי את הבקשה. ועכשיו אני מרגיש את המקום שבי שחיכה שזה יקרה, שמישהו ירצה לשמוע אותו. אותי.
יש לי נטייה להתפלסף ולשתף את הפרספקטיבה שלי על דברים. הרבה פעמים יוצא שאני נסחף לזה, אני לא קול ונינוח, אני רוצה לתת יותר ממה שהמאזין מבקש לקבל. כשמישהו כבר מקשיב לי, אז אני מוצא את עצמי נסחף, והשיחה (אני מנומס מספיק כדי שזה לא יהיה מונולוג) בהרבה מקרים נגמרת כשהקסם מזמן נעלם, אולי אפילו התשתי אותנו.
אולי אני עושה את זה ברגע זה?
אז הנה, הכרת הרגע את אחת ההתמכרויות שלי.
החווייה הפנימית היא של איזה חוסר נינוחות עם רגש שקיים וכמיהה ליצור רגש אחר. עכשיו כשאני מרגיש את זה – אני מדמיין איך זה נולד, והדמיון הוא שלי מדבר עם אמא ואבא ובזמן ובזמן שאני מדבר אני מנסה לעשות רושם, כאילו יש שאלה באוויר ״האם אני מספיק טוב כדי לקבל אהבה?״ ואני רוצה שהתגובה שלהם למילים שלי תראה לי ש״כן – אתה מספיק טוב, הנה אנחנו שמחים ומרוצים ממך״. ואני מדבר וההורים שלי משתפים פעולה עם הנסיון שלי ומחייכים ונותנים לי רושם שבאמת היה מעניין או מצחיק, אבל זאת היתה הצגה שהם עשו כדי לשמח אותי, ואני כאילו מתרצה ומשתף פעולה עם ההצגה שלהם, אבל בפנים אני שומע את התשובה ״לא – אתה לא מספיק טוב, אבל לא נעים לנו להגיד לך את זה״.
במשך שנים רבות שמתי את הערך שלי בסימן שאלה ופגשתי שוב ושוב את הריק הבלתי נסבל שנוצר בפנים כל פעם שעשיתי זאת. לשים את הערך שלי בסימן שאלה זה כמו להגיד לילד הפנימי שלי ״אני לא בטוח שאני אוהב אותך״. כל אותו הזמן דיברתי וסיפרתי סיפורים כדי שההם שנמצאים שם בחוץ סופסוף יענו לי ״כן – אתה אהוב״. ואתם יודעים מה? קיבלתי את האישור הזה! קיבלתי אותו אין-ספור פעמים – ושום דבר לא השתנה.
מה אפשר לעשות עם זה?
- להסכים לכאב
זה בסדר שכואב. כשנמנעים מהכאב אז הוא נמשך והדלת נשארת סגורה. כשמסכימים לכאב אז הוא מתחיל להתרכך והדלת נפתחת, ויש אפשרות לדברים להשתנות. - לאשר את עצמך
יש שם ילד.ה פנימי.ת שרוצה לקבל ממך אישור ואהבה, ולא מאף אחד אחר. אפשר להתחיל בלתת לעצמך את האישור שחיכית לו – ״אני אוהב.ת אותך, את.ה מושלמ.ת בדיוק כמו שאת.ה!״, ואז אפשר לעשות ג׳סטה של אהבה – לשאול את עצמך ״נעים לי?״ ולעשות מה שהגוף והלב מבקשים כדי שיהיה יותר נעים. - לשנות את הסיפור
כשהרגשת את הכאב, את המועקה, היה שם סיפור שהפואנטה שלו היתה כואבת. סיפור שאומר שמשהו בך לא בסדר, שאת.ה לא ראוי.ה לאהבה. תספר.י לעצמך את הסיפור הזה, ואז תשאל.י את עצמך ״איזה סיפור אחר אני יכול.ה לספר שהוא יכול להיות נכון באותה המידה אבל הפואנטה שלו היא שאני כן ראוי.ה לאהבה? אם קשה לך לעשות את זה, אפשר להשתמש בשיטת ״העבודה״ של ביירון קייטי.
מזדהה עם החווייה הזאת, ורוצה להיכנס לתהליך של אהבה עצמית? אני ממליץ להתחיל אותו כאן.
