בדרך כלל חלומות עוברים לי מהר.
לפעמים אני נשאר עם טעם של עוד.
איזה כיף שיש את החלום הארוך הזה – שאפשר לחזור אליו כל יום, למשך תקופה ארוכה מספיק כדי לחוות אותו ולשחק בו ולהתעסק בו ובפרטי הפרטים שלו, עד שעוברים לחלום הבא.
אשליית חוסר האחדות
אנחנו נמצאים בתקופת מעבר, הקלפים מתערבבים, אמת יוצאת לאור, וזה תלוי בנו איך התקופה הזאת תיגמר.
בעייני יש אפשרות אחת שתוביל לשינוי ״קוסמטי״ בלבד אך האנושות תמשיך להתנהל בתוך מסגרת של פחד ובלבול, ויש אפשרות אחרת שתוליד אנושות חדשה ותאפשר חופש ושגשוג שלא ראינו מעולם בהיסטוריה האנושית.
מה יוביל להתממשות האפשרות השניה הקוסמת לנו?
