
פוסט יום כיפור, חלק א׳: על הקשר בין חשבון נפש וקארמה, סליחה וחתימה טובה.
חשבון נפש הוא השוואה בין מי שהלב שלי יודע שאני, המוסר הנשמתי שלי, לבין מי שאני בפועל – הבחירות שלי. כדי לבצע את ההשוואה הזאת,
קראת עד הסוף… קול!
אם נהנת, אשמח לקבל ממך תגובה כאן למטה

חשבון נפש הוא השוואה בין מי שהלב שלי יודע שאני, המוסר הנשמתי שלי, לבין מי שאני בפועל – הבחירות שלי. כדי לבצע את ההשוואה הזאת,

טקסט אישי ופגיע על המאבק עם ריצוי כפייתי וחיפוש אחר אהבה עצמית. הכותב מתאר את אי הנוחות שלו מלראות את עצמו בווידאו, כשהוא מזהה את החיוך המעושה והניסיון הנואש להתחבב. הוא חושף את השורשים הילדיים של ההתנהגות הזו – ילד עם לב פתוח שפתאום נדרש להתנהג כמבוגר בלי שהיה מוכן לכך, וממשיך לחפש את האהבה והקבלה שלא קיבל.
הטקסט מסתיים בשאיפה לתת לעצמו את האהבה שחסרה לו, להיות עצמו באמת, ולהעביר תחושת ערך ואהבה לבתו נעמי.

אני רוצה לשתף אתכם במחשבה חמקמקה שמועילה לי כשאני זוכר אותה… שינוי ״אמיתי״ קורה רק כשאני פוגש את עצמי איפה שאני. אם אני חושב שאני