חבר זה מי שזוכר את המהות שלך,
גם כשהדיעות שלכם שונות,
גם כשהרגשות שלכם מציפים,
גם כשאתה שוכח בעצמך.
חבר זה מי שמקשיב בעניין,
זה מי שמשתף בכנות,
זה מי שמטיל ספק בדיעות שלו ושלך,
אבל לא מטיל ספק בעצמו או בך.
אני מאחל לעצמי ולכם,
שבכל פעם שתצליחו או תמעדו,
שבכל פעם שתבטאו את שעל ליבכם,
מי שיהיה מולכם תמיד יהיה חבר.
הציור מבטא בעייני את החשיפה שמתאפשרת בתוך חברות, ואת העדינות החומלת של המרחב החברי.
קראת עד הסוף… קול!
אם נהנת, אשמח לקבל ממך תגובה כאן למטה 
אתמול ושלשום כתבתי על יצירת מציאות. הנה כמה המלצות על איך לא כדאי ליצור מציאות… אשמח לשמוע איך זה מסתדר לכם עם הנסיון שלכם, ובמיוחד
כאוס זה הסדר הפלאי של הטבע. אנרכיה היא הכרה בסדר הטבעי הזה ומִיסוּדו, כך שאין אדם השולט באדם אחר. החכמה של הטבע פותחת בפנינו, כאשר
פוסט פסיכולוגי-רוחני המנתח את מעגל הפחד והנטישה העצמית. הכותב מסביר שהפחד הבסיסי ביותר שלנו הוא מנטישה עצמית המובילה לאבדון – מצב של אובדן שליטה על החיים.
הוא מראה כיצד אנחנו נוטשים את עצמנו כשאנחנו מאמינים לפחד ופועלים מתוך "צריך" במקום מתוך רצון אותנטי. הפוסט חושף מעגל פרדוקסלי: הפחד מנטישה גורם לנו לנטוש את עצמנו, ומציע תובנות על המעבר מתודעה פאסיבית-קורבנית לתודעה פעילה ואחראית.