מדי פעם אני מרגיש שעולה בי רצון חזק לשתף את עצמי באופן אינטימי.
לא במילים.
במגע, בקירבה, בלהיות על אותו התדר עם אדם אחר ופשוט לשהות שם ולהנות מזה.
לפני כמה חודשים כשהרגשתי ככה הלחנתי את המנגינה הזאת, ואתמול בערב הרגשתי ככה שוב ובלי לחשוב על זה אפילו השמעתי אותה בלופ. היא באמת בנויה כדי להיות מושמעת בלופ – הסוף מתחבר להתחלה.
קראת עד הסוף… קול!
אם נהנת, אשמח לקבל ממך תגובה כאן למטה 
גם בי יש צדדים אלימים פחות ברורים לעין מאלימות פיזית אבל לא פחות כואבים כמו התעלמות, עוקצנות, ומניפולציות אחירות הן עזרו לי להסתדר בחיים כשלא
סיכום לשנת 2024 וכוונות לשנת 2025 (באיחור קל כי לא היה לי זמן עד עכשיו) 10 דברים שקרו בשנה שחלפה: למדתי עם Nizan Spielmann על
הלחנתי קטע מוזיקלי חדש! האמת שאני מתלבט אם לקרוא לו שיר או קטע מוזיקלי… תיכף תבינו למה. כמה דברים שמיוחדים בשיר הזה: הוא נוצר בשיתוף