מדי פעם אני מרגיש שעולה בי רצון חזק לשתף את עצמי באופן אינטימי.
לא במילים.
במגע, בקירבה, בלהיות על אותו התדר עם אדם אחר ופשוט לשהות שם ולהנות מזה.
לפני כמה חודשים כשהרגשתי ככה הלחנתי את המנגינה הזאת, ואתמול בערב הרגשתי ככה שוב ובלי לחשוב על זה אפילו השמעתי אותה בלופ. היא באמת בנויה כדי להיות מושמעת בלופ – הסוף מתחבר להתחלה.
קראת עד הסוף… קול!
אם נהנת, אשמח לקבל ממך תגובה כאן למטה 
יש לכם רגש תקוע שקשה לכם להוציא? מרגישים מין לחץ כזה או כאב במפתח הלב? כנסו לחדר לבד, סגרו את הדלת, שבו או שכבו בנוח
הבשילה בי הבנה שמשפיעה על חיי לטובה ואני רוצה לשתף אותה איתכן.ם. קרה לי אינספור פעמים, שאחרי שהייתי בקירבה גדולה – הגיע צורך בהתרחקות. הרבה
״אני תהליך״ – למה לראות את עצמנו כתהליך ולא כקבוע זה קריטי לאיכות החיים שלנו? קבוע שרואה פגמים במראה, הוא מתחלחל וסולד מעצמו. תהליך שרואה