נושא הגבולות הוא תחום שמאתגר את כולנו.
אני זוכר את הסיפור של האשה שיצאה לאחרונה ממעגל הזנות וסיפרה שכילדה אימה, שבעצמה היתה ענייה ומכורה לסמים, התנהגה איתה כאילו גופה שייך לכולם. אחד המקרים שמראים איך זה השפיע עליה הוא שהיא נסעה באוטובוס בגיל 14 נראה לי, ואיש מבוגר שישב לידה שם את ידו על הירך שלה, ולה לא היה נראה שיש משהו מוזר או לא בסדר בזה.
באופן כללי אנחנו גדלים עם עיוורון באותם המקומות שהיה עיוורון או התעלמות בבית שלנו כשהיינו ילדים, ומי שלא מודע לגבול של עצמו – לא מודע לאותו הגבול אצל אחרים.
אני למשל גיליתי רק בגיל 21-22 שיש לי עניין עם גבולות, ועד היום אני בתהליך של למידה ומודעות עם זה. היום, אחרי שנים של עבודת מודעות, יש גבולות שאני כבר מודע להם וההורים שלי עדיין לא.
ומה זה גבולות?
אלה צרכים שאנחנו מרגישים אותם רק במעומעם ולא יודעים איך למלא אותם, כי לא היה לנו מאיפה ללמוד כשהיינו קטנים. להיפך, לימדו אותנו הרבה פעמים בתור ילדים שאין לנו זכות להתבטא בדרכים מסויימות ולמלא צרכים מסויימים, ואז הדחקנו אותם כדי שלא בטעות נרגיש ונתנהג בצורה שאסור ולא יאהבו אותנו.
בפורנו למשל, חלק גדול מהפורנו שאני ראיתי בחיי כלל גבולות מטושטשים ולקיחה של האדם האחר כמובן מאליו. כלומר, שאין לאדם האחר צרכים שיש להתחשב בהם. זה קורה אצל שני הצדדים – הגברים האגרסיבים והאישה שמרצה את הגבר, שניהם מתעלמים מהצרכים של עצמם ושל הצד השני. כלומר, מי שחווה סקס שמאפשר ביטוי חופשי, יודע שסקס הוא סוג של אילתור שיוצר מנגינה שאף אחד לא יכול לצפות מראש. חוויתי בחיי מגוון ״סוגים״ של סקס שהתאימו באותו הרגע למי שאני ולמי שאיתי – לפעמים מנחם ומחבק, לפעמים על גלי הרגש, לפעמים יצרי, ולפעמים ״עמוק״ או ״רוחני״ שמחבר לרבדים אחרים של מציאות, ולמיטב ידיעתי יש גם עוד הרבה אפשרויות. מי שלומד לעשות סקס מפורנו, לומד (להמשיך) לא לתת מקום לצרכים ולהתבטאות החופשית של עצמו ושל מי שאיתו.
חזרה לעניין הגבולות – אני רואה איך הבייביסיטר שעכשיו נמצאת עם בתי הפעוטה ניגשת אליה לפעמים מאחור ומרימה אותה בהפתעה כדי לקחת אותה לאכול או לישון – ובכך מלמדת אותה שמותר לגעת בה מתי ואיך שרוצים. שהיא לא אדונית לעצמה. זה אולי נשמע מוגזם, בעיקר כי זו מחשבה לא ״נורמלית״, אבל בעייני כבר מהרגע שילד הולך בעצמו צריך לשאוף לסמן לו כשמתכוונים לקחת אותו כדי שתהיה לו אפשרות להתכונן נפשית, וכשהוא מתחיל לדבר אז גם לבקש ממנו רשות לפני שמרימים אותו.
מי שכיבדו אותו בילדותו – את העובדה שהוא אדון לעצמו, ממש כמו שאנחנו מכבדים מבוגרים – יגדל לכבד את עצמו, וגם אחרים.
