פוסט יום כיפור, חלק א׳: על הקשר בין חשבון נפש וקארמה, סליחה וחתימה טובה.

חשבון נפש | אחדות - אורן כנען
התמונה נוצרה בעזרת בינה מלאכותית

חשבון נפש הוא השוואה בין מי שהלב שלי יודע שאני, המוסר הנשמתי שלי, לבין מי שאני בפועל – הבחירות שלי.

כדי לבצע את ההשוואה הזאת, עלינו לסקור את הבחירות שעשינו.

בספר שיחות עם אלוהים נאמר: “כל פעולה היא פעולה של הגדרה עצמית”. כלומר, ברגע שאנחנו הופכים מחשבה או דחף למילה או למעשה, אנחנו מצהירים: “זה אני, האדם שעשה את זה”, זה מי שאני בפועל.

המילים והפעולות שלנו סוללות את המסלול שנלך בו. זה קודם כל קורה ברמה הרוחנית, ובאופן איטי יותר זה גם מתגשם ברמה האנרגטית ואז הפיזית. אנחנו יוצרים קארמה ואז אנחנו צועדים בדרך הקרמתית שסללנו.

מי שבוחר לשקר למשל, יצטרך לעבור את מסע הלמידה של השקר, להבין אותו, לחוות אותו ולראות את כל צדדיו. מי שמשמיץ אחרים מאחורי גבם, ימצא את עצמו גם בחשד תמידי שמא משמיצים אותו. עצם הבחירה יצרה עבורו את קארמת ההשמצה.


כאן נכנס חשבון הנפש.

המשמעות שלו איננה להרגיש מסכן, להתייסר באשמה או לרוץ לבקש סליחות מכל עבר.

חשבון נפש הוא הזדמנות להתבוננות פנימית, לשאול אילו בחירות עשיתי ומה הן מגלות על האדם שאני ועל הדרך שבחרתי, ביודעין או שלא ביודעין.

כנות אמיצה מול עצמי מאפשרת לי להסתכל על הבחירות שאני לא גאה בהן בעיניים סקרניות ואוהבות. אז אני מגלה שכל מהלך חיי היה מסע בלתי נמנע – כל בחירה היתה צעד נוסף בדרך שהביאה אותי עד הלום.

וכשאני רואה את הקשר בין הסיבה למסובב, אני מבין שלא היה אפשר אחרת. באותו רגע מתרחשת הסליחה.


הסליחה האמיתית אינה קשורה למאמץ, לניסוח נכון של בקשה או אפילו לתגובה סולחת מהצד השני.

היא מתרחשת כשאני רואה את התמונה הגדולה ומבין: זה לא היה יכול לקרות אחרת.

ההבנה הזאת – היא הסליחה.

כשאני מבקש סליחה מאדם אחר, המשמעות העמוקה היא לומר: “פגעתי, אבל לא בכוונה”. אם הוא בוחר להאמין, הוא בעצם מכיר בכך שפעלתי בדרך הטובה ביותר שיכולתי במסגרת הנסיבות. במילים אחרות, הוא סולח.


בסופו של דבר, אנחנו לא באמת זקוקים לסליחה מאחרים – גם אם לפעמים נדמה שכן, במיוחד כשמדובר באנשים שאנחנו נשענים עליהם בתחומי חיים מסוימים.

הסליחה החשובה ביותר היא זו שאנחנו מאפשרים לעצמנו: לראות את הכוונה הטובה שעמדה בבסיס הבחירה, גם אם התוצאה כאבה.

ברגע שאנחנו מכירים בזה, אנחנו משחררים את עצמנו מבור האשמה ולומדים מתוך החוויה, כך שבפעם הבאה נבחר אחרת.


אז כשאתם מאחלים “גמר חתימה טובה”, זכרו שאתם גם הנאשם וגם השופט.

ואם תביטו פנימה בכנות, תמיד תגלו שאתם זכאים (אבל אין קיצורי דרך).

גמר חתימה טובה!

(מוזמנים להמשיך לפוסט השני בנושא יום כיפור)

קראת עד הסוף… קול!

אם נהנת, אשמח לקבל ממך תגובה כאן למטה 👇🏻

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שתפי עם חברה שתהנה לקרוא את זה:

פוסטים שעשויים לעניין אותך

נפרדות אוהבת | אחדות - אורן כנען

נפרדות אוהבת

הבשילה בי הבנה שמשפיעה על חיי לטובה ואני רוצה לשתף אותה איתכן.ם. קרה לי אינספור פעמים, שאחרי שהייתי בקירבה גדולה – הגיע צורך בהתרחקות. הרבה

לפוסט המלא »
התמקדות \ אורן כנען - אחדות

התמקדות

סיימתי עכשיו מפגש התמקדות, ושוב בדרך הקסומה של השיטה הזאת עברתי תהליך מהיר ונעים של חיבור לעצמי ולאהבה שבי. גיליתי קול שיצא מתוך כובד בחזה

לפוסט המלא »

Anger

I used to suppress my anger out of fear of creating conflicts and losing control over my relationships. The more I suppressed my anger, the

לפוסט המלא »